#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קונה שילם למוכר על סחורה לפני שקיבלה והתשלום של הקונה  היה באיסור כי לא היה ברשות-המוכר כל הסחורה שקנה ולא יצא השער שלה והמוכר הוסיף לקונה מהסחורה שקנה ממנו עבור המתנתו לקבלת-הסחורה:    1]האם קנאה הקונה? ומה הטעם?         2]כיצד חל הקנין כאשר אין ברשות-המוכר את הסחורה, ה""ז דשלב""ל? [נתיה""מ - 1 מתוך 2 ביאורים]"	"1.כן - כי אע""פ שקנה באיסור חל הקנין.    2.א]אמנם לא חל הקנין, חל התחייבות אף על דשלב""ל בדבר המצוי לקנות.[מחנ""א נתיה""מ ופרישה]    ב]הפרישה כתב שמדובר כשהיה ברשות המוכר כל הסחורה אלא שלא היה יכול למוכרה כיון שהיתה מחוסרת ג' מלאכות, והנתיה""מ חולק כיון שלא יכול למוכרה, מותר למוכר לכלות אותה כי לא חל עליה שום קנין, וא""כ עדיין זה בגדר דשלב""ל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קונה קיבל מהמוכר סחורה לפני ששילם למוכר ואח""כ הקונה הוסיף למוכר כסף עבור המתנת-המעות:1] האם חל הקנין? ומה הטעם? 2]האם אפשר לבטל את המכירה מחמת האיסור שבו?"	"1.כן - כי אע""פ שקנה באיסור חל הקנין.         2.לא ניתן לבטל את הקנין מחמת האיסור שבו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלוה קיבל ריבית-קצוצה וקידש בו אשה, האם המלוה קנה את הריבית והאשה מקודשת או לא?	"נחלקו בו הראשונים, הנתיה""מ כאן מביא ריטב""א שקנה ומקודשת, והביא שרבינו ירוחם כתב שאמ""ק, וביאר הנתיה""מ שאיירי כשהלוה לאשה שקידשה ולפני שקיבל ממנה את הכסף מחל לה על הריבית ולכן אמ""ק מכיון שעדיין לא קיבל ממנה ולא זכה בריבית או אף אחרי שקיבל ממנה כיון שהכסף הזה עומד לחזור אליה, אבל מביאים שיש ראשונים שחולקים וסוברים שלא קנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]נשבע לא למכור או לא לתת מתנה ועבר על השבועה ומכר או נתן, האם חל המקח?[ג' שיטות] ומה הם הסברות?              2]האם אומרים אי עביד לא מהני באיסור-שבדה מליבו?  ובאיסור-דרבנן?  3]מה הכלל המהרי""ט והנתיה""מ אומרים בדין אעל""מ?"	"1.א]דעת ההגהת-מרדכי הסמ""ע הקצוה""ח והנתיה""מ שלא קנה ומשום שקיי""ל כרבא שאי עביד לא מהני.   <br>ב]דעת הב""י הרמ""א והט""ז שקנה.<br>ג]דעת הב""ח המהרנ""ח והש""ך שהוא ספיקא-דדינא.<br>2.התוס' בתמורה כתב שאף רבא מודה בעבר על איסור שבועה כיון שהוא איסור שבדה מליבו שאי עביד מהני, ונחלקו הסמ""ע והקצוה""ח בהבנת התירוץ, הסמ""ע פירש כפשוטו אלא שכתב שלא קיי""ל כן - שהרי בגמ' בכתובות מבואר שאף באיסור-דרבנן אי עביד לא מהני, ואיסור-תורה אע""פ שבדאו מליבו לא גרע מאיסור-דרבנן, והקצוה""ח מפרש שאף התוס' לא אמרו כן אלא בנשבע שלא לגרש שאע""פ שגירש כיון שהגירושין תמיד מוציאים מרשות-הבעל, אין ענין  שיחזירנה כיון שלא יתוקן האיסור-שבועה שעבר במה שגירשה.<br>3.שרק כשע""י שלא יהני יתוקן האיסור - שלא עבר על האיסור, אומרים לא מהני, משא""כ כשבכל מקרה עבר את האיסור, לא אומרים בזה לא מהני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רח/סעיף א		
